סיוויל רנטינג בע"מ נ' סופרפארם ישראל בע"מ

החלטה

לפניי בקשה של הנתבעת סופר פארם ישראל בע"מ (להלן:"המבקשת") לסילוק התביעה על הסף שהוגשה כנגדה על ידי סיוויל רנטינג בע"מ (להלן:"המשיבה"), וזאת מחמת העדר עילה ויריבות (להלן: "הבקשה").

טענת המבקשת, בקליפת אגוז, כי המדובר בתובענה המושתתת על מצגים שהוצגו עובר לחתימת הסכם השכירות בשלב המשא ומתן, אולם המשא ומתן לא נוהל על המשיבה והמצגים הנטענים לא הוצגו – ככל שהוצגו – למבקשת, ומכל מקום, הצדדים שללו במפורש בכתב כל תוקף של מצגים שניתנו בשלב המשא ומתן.

מנגד, המשיבה בתגובתה, מציינת כי דינה של הבקשה להדחות, וממילא כל שאלת חבותה של המבקשת היא שאלה עובדתית הטעונה בירור במסגרת ההליך המשפטי.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, אני מגיע למסקנה שיש לדחות את הבקשה.

כאמור, טענת המבקשת מושתתת בעיקרה על מצגים שכביכול הוצגו עובר לחתימת חוזה השכירות בשלב המשא ומתן.

נטען שהמשא ומתן לא נוהל עם המשיבה, המצגים לא הוצגו (כביכול) למשיבה, המשיבה לא הייתה צד לחוזה השכירות, וכי הצדדים לחוזה השכירות שללו במפורש כל תוקף של מצגים שניתנו בשלב המשא ומתן.

המדובר בתובענה לפינוי מושכר וסילוק יד, בטענה כי המבקשת התחייבה בשלב המשא ומתן שלא לפתוח סניף מתחרה בסמוך לחנות.

אכן, הצדדים להסכם השכירות היו המבקשת וחברת נאות דברת פיתוח ובניין בע"מ (להלן: "חברת דברת"), אולם נטען על ידי המשיבה כי חברת נאות דברת והמשיבה הנן חברות הקשורות באופן הדוק זו לזו וזכויותיה של חברת נאות דברת על פי הסכם השכירות הומחו למשיבה, משיקולים עסקיים של החברות

לעת הזו, אין מקום להורות על סילוק התובענה על הסף.

הלכה פסוקה היא כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הם אמצעים קיצוניים הננקטים בלית ברירה וכמוצא אחרון. הפסיקה קבעה מבחנים צרים וברורים שרק בהתקיימם ייאות בית המשפט לנקוט דרך החלטית זו מבלי להידרש לסוגיות שבמחלוקת.

בענייננו אכן קיימות מחלוקות, שאני סבור שיש מקום לבררן בטרם נקיטה בצעד כה קיצוני של סילוק התביעה על הסף.

יש לערוך הבחנה בין השאלה המהותית – לעניין עילת התביעה – לבין השאלה הראייתית.

ככל שתוכיח המשיבה כי זכויות חברת דברת על פי הסכם השכירות הומחו לה, וככל ויוכח שהייתה הפרה מצד המבקשת של הבטחותיה ומצגיה שהיוו בסיס לכריתת הסכם השכירות, וכי המבקשת פעלה תוך כדי הטעיה וחוסר תום לב במסגרת ניהול המשא ומתן, הרי שקיימת עילת תביעה ויריבות בין המשיבה למבקשת.

יתרה מכך, גם אם אצא מנקודת הנחה, כי כל האמור בבקשת המבקשת הינו נכון, הרי שעדיין אין זה השלב שיש בו להורות על סילוק התביעה, בטרם נבחנו הדברים לעומק ובטרם ניתנה למשיבה האפשרות לנסות להרים את הנטל הרובץ עליה להוכחת טענותיה ותביעתה, במסגרת ראייתית .

ככל שהמשיבה תוכיח את גרסתה כי אכן המבקשת התחייבה שלא לפתוח סניף מרשת סופר פארם הסמוך לחנות, וכי גם התחייבות זו הומחתה למשיבה, הרי שכאמור קיימת למשיבה עילת תביעה כנגד המבקשת.

עוד אוסיף ואציין, ששאלת חבותה של המבקשת בגין העילות הנטענות כלפיה, הינה שאלה עובדתית שדינה בירור מעמיק במסגרת ההליך שיש לקיימו לפני בית המשפט.

לעניין בקשות לסילוק על הסף מחמת העדר עילה, נדרשת זהירות מיוחדת, לפי שבכך נחרץ הדין בטרם נשמעה ראיה כלשהי. בשים לב לזהירות הנדרשת כאמור, לא מצאתי כי בנסיבות דנן יש מקום לסילוק התביעה בשלב מקדמי זה, שכן הנני סבור שהכרעה בעניין מעין דא, מצריכה בירור עובדתי וראייתי עמוק יותר.

על מנת להוכיח או להפריך איזה מבין הטענות, יש לשמוע עדים ולעיין בראיות שברצון הצדדים להציג.

מובן, שאין השלב המקדמי הנוכחי מתאים להסקת מסקנות לגבי מי מבין הטענות, ולמשיבה שמורה הזכות לנסות ולהוכיח את העובדות הנטענות בכתב התביעה, וזאת עד לסיומו של ההליך הנוכחי.